המושג דחק ( Stress ) מוגדר בספרות בצורות שונות . הוא הושאל בראשונה על-ידי הנס סליי ( Hans Selye ) מתחום הפיזיקה במשמעות של גורם בעל איכויות פיזיות וכימיות , המשפיע על האורגניזם ומביא אותו להגיב באופן סטריאוטיפי . רוי גרינקר ( Roy Grinker ) וג’ון שפיגל ( John Spiegel ) הרחיבו 1958-ב את משמעות המונח , והחילו אותו על גורם בעל איכויות פסיכולוגיות הפועל על האורגניזם , כדוגמת מלחמה . כיום המונח מופיע בשלוש משמעויות שונות המשמשות בערבוביה : ראשית , “ דחק” מתייחס לאפיוני האירוע או הנסיבות , שהן מקור הגירוי המסכן או המאיים והמלחיץ המופעל על האורגניזם ; שנית , הוא מציין את תגובתו הפנימית , הגופנית והפסיכולוגית של הפרט לאירוע : “ אדם בתגובת דחק ; ” ושלישית , הוא מתאר את יחסי הגומלין הקיימים בין הגירוי או הנסיבות המסכנות לבין התגובה של הפרט . בספרות הוצעו מספר מודלים של תהליך התמודדות במצבי דחק . המודל הפשטני שתואר בעבר היה חיקוי של הרפלקס הפשוט , כלומר מודל המתאר קשר ישיר בין הגירוי ( S ) לתגובה ( R ) ( ראה הפרק הדן בתאוריות האישיות : ( S g R מודל מורכב יותר כולל מספר שלבי ביניים בין הגירוי לתגוב...
אל הספר