נוסף לחיסכון מחמת הטיפול במספר רב של אנשים ביחידת זמן נתונה , יש לקבוצות מספר תכונות חשובות המשפיעות על החוויה הטיפולית של המשתתף : היכולת של הקבוצה לפתח לכידות ( Cohesiveness ) והרגשה של שייכות למסגרת הקבוצתית . היכולת של הקבוצה לפקח על ההתנהגות בתוך הקבוצה , לתגמל אותה או להענישה . היכולת להגדיר בבהירות את המציאות לפרט המשתתף בקבוצה . היכולת לעורר רגשות בעלי עוצמה או להביא לשחרורם . היכולת לספק רקע טוב לצורך השוואה חברתית ומשוב . היכולת לשמש עולם חברתי בזעיר אנפין , שבו המטפל יכול לעמוד היטב על מנגנוני ההגנה וההסתגלות של המטופל בקבוצה . היכולת להשתמש כמטפלים וביתר משתתפי הקבוצה כאובייקטים להעברה ולהימנע מהסכנה של תלות-יתר במטפל יחיד . ארווין ילום ( Irvin Yalom ) מציין מספר גורמים נוספים שהוא רואה כבעלי השפעה תרפויטית ניכרת : טיפוח תקווה – העידוד והתקווה שחולים בקבוצה מקבלים , כשהם רואים משתתפים אחרים שמצבם משתפר , או כאשר הם שומעים מחולים שסבלו מבעיות דומות לשלהם שהם השתחררו מבעיותיהם . תופעה זו עוזרת במיוחד בקבוצות לעזרה עצמית , כגון בקבוצות למניעת שימוש באלכוהול או באגודות לשומרי מ...
אל הספר