תסמונת זו , המעוררת כיום ויכוח בין החוקרים בפסיכיאטריה של הילד על עצם קיומה , מאובחנת במקרים רבים על דרך השלילה , זאת כאשר התמונה הקלינית בהם איננה מתאימה לאחת מהתמונות הקליניות שתיארנו . מדובר בליקוי איכותי בהתפתחות ההדדיות בתקשורת החברתית , בהתפתחות המיומנויות לקשר מילולי ולא מילולי ובפעילות הדמיונית . הפרעות אלו מלוות לעתים קרובות בהפרעות התפתחותיות נוספות במיומנויות אינטלקטואליות ( הנמדדות במערכת הטסטים המתאימה , ( בהבנת משמעות השפה וביצירת הדיבור , בתנוחה ובתנועה , בהרגלי אכילה , שתיה או שינה ובתגובה לגירוי תחושתי חיצוני . גיל ההופעה הוא בדרך כלל לפני גיל שלוש . פעמים רבות ההורים מייחסים ליקוי זה לאירוע מסוים שהם רואים כטראומתי , אך ייתכן שההפרעה כבר היתה קיימת לפני כן . ההתפתחות היא בדרך-כלל לטווח ארוך , ורבים מהסימנים נשארים לכל החיים . אצל חלק מהילדים אפשר לצפות לשיפור בשפה וברמה החברתית בסביבות גיל חמש-שש . גיל ההתבגרות יכול להתפתח לשני הכיוונים , ובדרך-כלל הוא מביא להחרפת המצב ולאשפוז . המרכיבים החשובים לצפי הם מנת המשכל ודרגת ההתפתחות בתחום החברתי ובתחום השפה . השכיחות היא ב...
אל הספר