הקדמה תורת הנוירוזות היא הראשונה שעסקה בתחום זה , והיא התבססה על המודל הפסיכואנליטי של זיגמונד פרויד . ( Sigmund Freud ) מודל זה הסביר את התהוותה של הנוירוזה בהפרעות בהתפתחות הפסיכוסקסואלית , והתבססה על תורת היצרים . בתפיסה זו היתה החרדה גורם חיוני להמשך הקיום בעצם יכולתה להיות המרכיב העיקרי שיתגייס להתמודדות בכל סכנה קיומית . ואולם , ידוע שהחרדה יכולה גם להפוך לפתולוגיה לכשתופיע בכמות או באיכות גבוהות מדי . המערכת התוך-נפשית , האמורה לווסת את החרדה הנוצרת בעקבות קונפליקטים תוך-נפשיים , נקראת מנגנוני הגנה . כאשר מנגנוני ההגנה אינם מספיקים , מופיעים תסמינים , אשר במורכבותם מגדירים את הנוירוזה . פרויד הגדיר שתי הפרעות חרדה עיקריות : נוירוזה פובית –שהוא גם תיאר את המודל הראשון לפוביה זו אצל ילדים – והפרעת אישיות חרדתית . 20-ב השנים האחרונות חלו שינויים בתפיסת התפתחות הילד , שהביאו לשינוי בהבנת מקרים של חרדה קלינית , בסיווגם ובטיפול בהם . השינויים העיקריים שחלו הם : א . כמות הידע על מנגנוני הפעולה המווסתים את ביטויי החרדה גדלה . ב . שיטת המחקר בחיות מעבדה התפתחה ומאפשרת כיום חיקוי מצבי חרד...
אל הספר