קבוצת הפרעות זו עברה שינויים בהגדרתה 20-ב השנים האחרונות . התייחסותנו בפרק זה להפרעות אלו היא התייחסות קלינית בלבד , תוך ראיית מקומן של ההפרעות בבחירת האובייקט בפסיכופתולוגיה . יש להפריד בבירור בין העמדה הקליניתהרפואית ובין העמדה החברתית והחוקית . פעמים רבות נוצר עירוב ערכים בין שלושה מישורים אלו , ומשום כך חשוב להגדיר סטיה מנורמה במערכת הקלינית , גם אם המערכת החוקית והחברתית לא תקבל סטיה זו כחריגה . אחת ההוכחות למעורבות חברתית בסיווג ובאבחון קליני בפסיכיאטריה היא מקומן של הסטיות המיניות בסיווג האמריקאי , ולאחר מכן האירופי . בסיווג שפורסם בשנת ( DSM - I ) 1952 מופיעות הפרעות אלו בקבוצת המחלות הקרויות ״הפרעות סוציופתיות באישיות״ , כלומר , אנשים שאינם יכולים להתאים את עצמם למסגרת החברה ולחוקיה . בסיווג השני שפורסם ( DSM - II ) 1968-ב מופיעות הסטיות המיניות , ובכלל זה ההומוסקסואליות , בין הפרעות האישיות והאלכוהוליזם , תחת הכותרת ״הפרעות באישיות והפרעות נפשיות אחרות לא פסיכוטיות״ . בסיווג השלישי שפורסם בשנת ( DSM - III ) 1980 מופיעות הסטיות המיניות תחת הכותרת ״הפרעות פסיכוסקסואליות״ . הן כ...
אל הספר