המאפיין העיקרי של אישיות זו הוא חוסר ביטוי ישיר של כעס . הכעס בא לידי ביטוי בצורה פסיבית באמצעות חבלה , דחיה , חוסר יעילות קיצוני ומכוון , שתקנות , עקשנות , סרבנות והיתממות . התוקפנות נובעת מכעס על כישלון במציאת סיפוק במערכת היחסים עם פרט או עם מוסד שהאדם חש כלפיו תלות-יתר . בעל הפרעת אישיות זו אינו מסרב בצורה גלויה , אלא הוא ״שוכח״ , איטי ודוחה פעולות שמבקשים ממנו לבצע . התנהגות זו , שהיא מרגיזה ופוגעת , מביאה לעתים קרובות להכשלה עצמית , לחוסר יעילות מתמשך בתחום המקצועי או החברתי ולחוסר קידום מתאים בהתאם לכשרונות וליכולת . אפשר לראות בהתנהגות הפסיבית-אגרסיבית גם צורה של שתלטנות ותמרון ( מניפולטיביות ) כלפי הזולת . האדם הקרוב חש שהוא כועס , שהוא מותקף ונשלט , אך כל זאת בצורה לא ישירה ובמסווה של כניעה ושיתוף פעולה לכאורה . האדם הקרוב לחולה נוטה לחוש עצמו אשם ומואשם ונוטה להתפרצויות רוגז , שבעל האישיות הפסיבית-אגרסיבית מתייחס אליהן בשתיקה ובהתעלמות . מתחת לתכונות אלו אפשר לגלות בבעלי הפרעה זו תלות-יתר ופחד לבטא ישירות כעס , פן יינטשו על-ידי האובייקט שהם תלויים בו .
אל הספר