שנים רבות התנהל בספרות ויכוח , אם מחלות אלו הן קבוצה של מחלות עצמאיות , או שהן תסמינים המלווים מחלות שונות ומגוונות . במאה 19-ה תיארו פיליפ פינל ( Philippe Pinel ) וג’אן אסקירול ( Jean Esquirol ) שנקראו אינסטינקט מונומניה שכללו , בנוסף לקלפטומניה ולפירומניה , גם אלכוהוליזם ורצח . במשך השנים הוצאו הפרעות אלו מסיווג האבחנות הרשמי ותוארו כ”תסמין” של הפרעה אחרת , בייחוד כתסמין של הפרעה נוירוטית . למשל , ההפרעה יוחסה לקבוצת ההיסטריה , בטענה שהמעשה האימפולסיבי מבוצע במודע מעורפל , במעין מצב דיסוציאטיבי היסטרי . אחרים ייחסו את המחלה לקבוצת הנוירוזות הכפייתיות מחמת האופי הכפייתי החוזר של הדחף הפנימי . לעומת זאת , חוקרים אחרים ייחסו להפרעה רקע אורגני כביטוי לאפילפסיה פסיכומוטורית , לפגיעה מוחית או לפיגור שכלי . אחרים ייחסו תסמונות אלו להפרעות האפקטיביות , מאחר שנמצאו רמות נמוכות של HIAA-5 בנוזל חוט השדרה במצבים אימפולסיביים , ומאחר שתסמונות אלו יכולות להגיב היטב לטיפול בתרופות חוסמות סרוטונין . ואולם , במהדורה האחרונה של סיווג האבחנות האמריקאי וגם בסיווג הבינלאומי מופיעות הפרעות אלו שוב כהפרעות...
אל הספר