מחלה זו מתאפיינת בכאבים מפושטים במערכת השרירים והפרקים , עם נקודות מסוימות הרגישות במיוחד ללחץ . כיום נחשבת הפיברומיאלגיה למחלה פסיכוסומטית , והיא שכיחה בקרב חולים הסובלים ממחלות אוטואימוניות . לעתים קרובות המחלה מופיעה אחרי תקופה של דחק ומחמירה כשיש דחק מוגבר . הכאב מלווה לעתים קרובות בעייפות עקב חוסר יכולת להירדם ותחושות חרדה ו / או דיכאון . אבחנה האבחנה קשה ומתבצעת בעיקר על-ידי רופאים המתמחים באבחון של פיברומיאלגיה . קשה להבחין בין פיברומיאלגיה לבין תסמונת העייפות הכרונית והפרעות הדיכאון . טיפול תרגילי הרפיה , עיסוי בנקודות הרגישות ומסביבן ותרופות . במיוחד נפוץ השימוש בתרופות נוגדות דיכאון , וכן יש ניסיון חיובי עם תרופות שנגזרות מצמח ההיפריקום . סיבתיות הסברה היא שמדובר כאן בקונפליקט נוירוטי , בעיקר סביב הדחף התוקפני . רוב האנרגיה מושקעת בהגנות ״האני״ מפני הדחפים , ועקב כך נשארים מעט מדי כוחות של ״האני״ לצורך הפעילות היומיומית . אבחנה יש להבדיל בין פיברומיאלגיה ובין מצבים אורגניים אחרי מחלה גופנית , כגון זיהומים כבקדחת מלטה ( ברוצלוזיס , ( זיהומים ויראליים , הפרעות בהפרשה פנימית כמו...
אל הספר