מחברים שונים הבינו את הפרנויה באופנים שונים . בפרק זה לא נתייחס למחשבות השווא כחלק ממחלה אחרת , אלא לתסמונות שבהן מחשבות השווא הפרנואידיות הן עיקר התסמונת . סיבות הקשורות לאישיות חוקרים רבים הצביעו על כך , שהאדם הנוטה לפתח תסמונת פרנואידית מראה מגלה אישיות פרנואידית ראשונית או אישיות רגישה הנוטה להיפגע ולהיעלב בקלות . האסכולה האנליטית הדגישה את החוויה הפנימית של האדם , ושמה דגש על רגשות נחיתות , עם פער בין הערכה עצמית נמוכה לדחף אמביציוני גבוה . זיגמונד פרויד ( Sigmund Freud ) טען שתסמינים פרנואידיים נובעים משימוש במנגנוני הגנה של הכחשה והשלכה של דחפים הומוסקסואליים לא שאינם מודעים ואינם לא מקובלים על האדם . פרויד ראה במחשבת הרדיפה היפוך והשלכה של ״אני אוהב״ . מנגנוני הגנה נוספים ששויכו לפרנויה הם המנגנונים של פיצול ( Splitting ) והזדהות השלכתית . יש לציין , שרוב העבודות המאוחרות יותר אינן תומכות בהסבר ההומוסקסואלי . לעומת זאת , יש תמיכה רבה בגישה המייחסת חשיבות לאישיות הרגישה והפרנואידית . מחברים רבים מדגישים את חשיבות האווירה המשפחתית , שבה אשר אי אמון וחשדנות בה הם גורמים חשובים לפר...
אל הספר