סיווג הסכיזופרניה

הקדמה קיימות שתי שיטות בסיסות לסיווג קליני של סכיזופרניה . שיטה אחת היא שיטת הסיווג של , ICD המתבססת על תיאורים קליניים קצרים והיא השיטה האירופאית , הנהוגה גם בארץ , והשיטה השניה היא שיטת הסיווג של , DSM שהיא שיטת הסיווג האמריקאית , המתבססת על אבני בוחן אופייניות לאבחון סכיזופרניה . המהדורה החדשה של הסיווג הבינלאומי , ICD-10 בדומה ל- , DSM - IV מבוססת על אבני בוחן דומות . על-פי שתי השיטות חולקה הסכיזופרניה למספר תת-קבוצות מרכזיות של תסמונות קליניות , אך בכולן קיימת חפיפה של התסמונת האופיינית המרכזית . להלן ההנחיות לאבחון סכיזופרניה , כפי שנקבעו בשיטת הסיווג האבחנתי הבינלאומי ICD-10 אשר הוכנסה לשימוש בארץ . א . מתוך הרשימה הבאה , נדרש תסמין אחד ברור , או שני תסמינים או יותר אם הם אינם חד- משמעיים : . 1 מחשבות מהדהדות ( Echo ) החדרת מחשבות ( Insertion ) או סילוקן ( Withdrawal ) ושידור מחשבות . . 2 מחשבות שווא על שליטה , השפעה ופסיביות , המתייחסות בבירור לתנועת הגוף או הגפיים , או למחשבות מסוימות , לפעולות או לתחושות ומחשבות שווא הקשורות בתפיסה . . 3 הלוצינציות של קולות המעירים לגבי התנהג...  אל הספר