התפתחות מחלת הסכיזופרניה מותנית ביחסי הגומלין בין הרגישות האישית והדחק הסביבתי . מכאן חשיבות המחקר באיתור גורמי סיכון , המגבירים את הסיכון להתפתחות מחלת הסכיזופרניה נוכח גירויי דחק סביבתיים . חלק מגורמי הסיכון משקפים רגישויות ביכולתו להתמודד עם מצבי דחק בחיים . חלקם משמשים כ"סמנים גנטיים" , ( Genetic Markers ) המצויים במשפחות הנושאות מטען גנטי רב של סכיזופרניה . מספרם של גורמי הסיכון יילך ויגדל בעתיד עם התפתחות המחקר בנושא זה . תוארו מספר גורמי סיכון משמעותיים : במשפחה : קרוב משפחה החולה בסכיזופרניה , בייחוד הורה אחד או שניהם , או אח תאום זהה . בתהליך ההתפתחות : היריון ולידה טראומתיים , היריון בתקופת החורף המלווה בזיהום וירלי , במחלה הורמונלית , או בשימוש בסמים בהריון , סיבוכי מיילדות המלווים בבמצוקת יילוד או בנזק מוחי של היילוד . תוארו הפרעות התפתחותיות כמו תת-פעילות , והיפוטוניה , סימנים נוירולוגיים " רכים , " קשיי קואורדינציה , עיכוב בתהליך ההתפתחות המוטורית , איחור בהתפתחות הדיבור , קשיים קוגניטיביים בקשב , בריכוז ובעיבוד מידע . אווירה משפחתית בילדות , המתאפיינת בהזנחה רגשית ובחוסר...
אל הספר