הקדמה הגישות במחקר של גורמי מחלת הסכיזופרניה הן מגוונות . לצד מחקרים המבוססים על גישות גנטיות ונוירוביולוגיות , נערכים מחקרים המשתמשים בגישות התפתחותיות . פסיכולוגיות , משפחתיות וחברתיות . לצד גישות מחקר הממוקדות בחשיפת גורמיה הביולוגים של המחלה , קיימות גישות הבודקות השפעות של כשל הסתגלותי הנובע מרמה גבוהה של סיכון להגיב בחוסר עמידות נפשי למצבי דחק פסיכוסוציאליים . המחקר באיתור גורמי מחלת הסכיזופרניה נתקל בקשיים . מבחינה קלינית , מדובר בהפרעה נפשית המתבטאת בתופעות התנהגותיות מורכבות ומגוונות . הדבר מקשה על הגדרה ואפיון של קבוצות ותת-קבותות הומוגניות של חולים . לפיכך , טרם הוכרעה השאלה , אם מדובר במחלה נפשית אחידה או אם מדובר כאן בקבוצת מחלות שונות . חקר מבנה המוח , שמחלת הסכיזופרניה מיוחסת לו , מורכב ביותר . תאי המוח שונים זה מזה בתהליך ההתפתחות , בתפקוד , בתקשורת בין תאים ובביטוי הקליני של השפעתם . קיים קושי להמחיש את הקשר בין ממצא גנטי או ביולוגי נתון ובין התסמונת הקלינית . הבעיה היא שהפרעה ביולוגית מסוימת יכולה להתבטא בטווח רחב של תופעות פסיכולוגיות , ותופעה פסיכופתולוגית ייחודית י...
אל הספר