איסוף נתונים אפידמיולוגיים לגבי הסכיזופרניה הוא בעל חשיבות רבה , לא רק להבנת מאפיינים שונים של תסמונת פסיכופתולוגית זו , אלא גם לתכונון ולארגון מערך הטיפול הפסיכיאטרי ולחישוב שיקולי עלות-תועלת בטיפול . מספר גורמים מקשים על הדיוק באיסוף נתונים בסקרי אוכלוסיה ועל היכולת לקבל תמונה רחבה ומקיפה לגבי הסכיזופרניה . מבחינה מחקרית , הרבגוניות של תוצאות המחקרים נובעת לא מעט מפערים בהגדרת גבולות המחלה , בשיטות הראיון , המיון והאבחון , ובהגדרת האוכלוסיה שמתוכה נלקח המדגם . מבחינה היסטורית חלו שינויים בשכיחות ההתבטאות של תסמינים מרכזיים בסכיזופרניה . למשל , חלה ירידה בתסמונות של קטטוניה , חלה עליה במחשבות שווא פרנואידיות וירידה יחסית בתופעות של הידרדרות כרונית קשה . כמו כן , חל שינוי בתכני מחשבות השווא כתוצאה משינויים תרבותיים . למשל , חלה התמעטות בנושאים מיסטיים ובשימוש במחשבות השווא בדמויות הסטוריות ומשיחיות , ולעומת זאת חלה עליה בנושאים הקשורים בטכנולוגיה ובמדע . מבחינה גיאוגרפית ואתנית תוארו שכיחויות יחסיות שונות של תסמינים . בארצות מפותחות ותעשייתיות נמצא ריבוי יחסי של תסמונות פרנואידיות והלו...
אל הספר