פסיכולוגיית האני נחשבת לפיתוח ישיר של האסכולה הקלאסית . היא מתמקדת ביכולתו של האני להתמודד עם הדחפים ולמסד מנגנוני הגנה . הילד נתפס כמונחה על-ידי משאלות לפרק את מטען המתח של הדחפים , כאשר הקונפליקט נתפס כמאבק בין משאלות והגנות או בין מבנים נפשיים , כגון בין " הסתמי , " " האני העליון . " התפקוד של האני ליצירת יחסי אובייקט תופס מקום משני . האישיות מתוארת על-פי שלבי ההתפתחות של המודל הסטרוקטורלי . מלאני קליין ( Melanie Klein ) היא זו שהניחה את היסודות לתאוריית יחסי האובייקט . ( Object Relation ) תאוריה זו מעבירה את מרכז הכובד ליחסי האובייקט , כאשר מראשית ההתפתחות של הילד מופנמים ונבנים ייצוגים חלקיים-פנימיים של האובייקטים שעמם בא הילד במגע . המוטיבציה ליצור יחס לאובייקט חשובה יותר מפורקן הדחף . יחסי האובייקט מבטאים תמיד אינטראקציה בין העצמי ובין האובייקט שקשור בה מטען רגשי נלווה . ההנחה היא שהדחפים הם משניים ובאים לידי ביטוי בהקשר של יחסי האובייקט אםילד . " הסתמי" איננו מתואר כמצבור דחפים העומדים בפני עצמם , אלא כדחף הקשור ומלווה בפנטסיה על יחסי האובייקט . יחסי " האני העליון" ל"אני" משקפי...
אל הספר