א לא זוכר הבדיחות איך או הקבועות למה , אבל הראשונות לילה אחד שלנו עם כצוות סטפאנוס עסקה , ניקולאי באוזו . אף ומאט אחד , רצינו להזמין סיבוב משקאות כדי לחגוג , ושאלנו את המלצר על המשקאות המקומיים של אתונה . הוא הזכיר אוזו , ואני אמרתי שאני שונא את זה . כולם קפצו על המציאה והכריזו על סיבוב של אוזו , אז עשינו אותו , כמה פעמים , בלוויית צעקות “ אוזו ” ! זה היה אירוני וטיפשי , אבל כולנו צחקנו . אני בטוח שהזמנתי סיבוב אחד בעצמי , כי הבדיחה הלכה והשתבחה במרוצת הערב התארך . אבל בהמשך אפילו אנחנו חטפנו בחילה , לא רק משתיית אוזו אלא מעצם אמירת המילה . קבענו חוק : כל אזכור של אוזו פירושו שהאומר צריך לחדול ממעשיו ולשתות שוט . על פי החוקים של צוות מדיה חברתית , אני חייב כרגע שישה שוטים בגלל הפיסקה הזאת בלבד . צחוק סולל את הדרך לדברים רבים . זאת אחת הדרכים לייצר אינטימיות בין אנשים , משהו שכל צוות בריא זקוק לו . הומור תמיד היה חלק מרכזי באופן הניהול שלי . אם אני מצליח להצחיק אנשים , הם נינוחים . אם הם רואים שאני צוחק , הם נינוחים . זה יוצר מרחב רגשי , מעין אמון , שאפשר להשתמש בו במערכת יחסים . צחוק מ...
אל הספר