כפי שציינתי , לעיל , הפסיכופתולוגיה עוסקת בסימנים ובתסמינים המאפיינים את ההפרעות הנפשיות השונות . אך מהן אותן הפרעות נפשיות , וכיצד מגדירים הפרעה נפשית ? לפי ה- , DSM-IV הפרעה נפשית מוגדרת כתסמונת , תבנית התנהגותית או תבנית פסיכולוגית בעלת משמעות קלינית פסיכיאטרית , שמופיעה אצל האדם ומלווה באופן טיפוסי ( ברוב המקרים בסבל או ב'נכות , ' משמע אי-יכולת ) באחד או יותר משטחי התפקוד ( משפחתי , חברתי , עבודה ועוד , ( או שקיימת הגברת סיכון למוות , לכאב , לנכות ( אי-יכולת ) או לאיבוד ניכר של דרגות חופש ( האדם תלותי , לא עצמאי . ( התסמונת חייבת לבטא בהווה אי-יכולת פסיכולוגית כלשהי ( דיספונקציה ) בהתנהגות . כל הפרעה נפשית שהתאימה להגדרה הזאת הוכנסה . DSM-ל האבחון הפסיכיאטרי אמור להתייחס למערכת הערכה רב-צירית : . 1 הציר הראשון – האבחנה העיקרית על-פי – DSM-ה כדי לקבוע את סוג ההפרעה , אם מתקיימים בו ארבעה מתוך שישה קריטריונים למשך יותר מחצי שנה . . 2 ציר שני – הפרעות אישיות והפרעות התפתחותיות – בכל הפרעה נפשית יש גם הפרעת אישיות ; בכל פסיכוזה קיימת הפרעת אישיות . . 3 ציר שלישי – מחלות גופניות –לבדוק ...
אל הספר