גבריאל וייל , רות סיטון , אביגיל גולומב מבוא הערכת יכולות הוריות הינה סוגיה רוויית הטיות מקצועיות ודילמות אתיות . המעריך חייב לקבל החלטות קשות אשר דורשות לא רק את מומחיותו המקצועית , אלא גם את יכולתו להפריד בין דעותיו ורגשותיו הפרטיים לבין הדעות והרגשות של האנשים אותם הוא מעריך , ולעתים תדירות גם מאלה של עמיתים , חברים , ומשפחה . הוא מקבל החלטות מציאותיות שתשפענה על חייהם האמיתיים של הקליינטים שלו , ובכך יוצר מרחב פוטנציאלי להרגיש ו / או להוציא לפועל פנטזיות אומניפוטנטיות - ולעתים גם רגשי אשמה - שנלווים לפעולות או לפנטזיות שכאלה . עניין זה מודגש אצל מטפלים אשר רגילים לרוב שלא להיכנס לזירה המציאותית ולתת למטופל להחליט מה טוב בשביל עצמו . ההתמודדות עם נכים נושאת את הבעייתיות הרגשית שלה בכל אינטראקציה חברתית , נושא אשר מוכר ( או אמור להיות מוכר ) לכל העוסקים במקצועות בריאות הנפש . כל קשר אנושי עם אדם נכה נושא בעייתיות רגשית לאדם הבריא , בעייתיות מאוד מובנת . השילוב של השניים ( הצורך להעריך את היכולות ההוריות של הורים נכים מצד אחד והיחס הרגשי לנכות מצד שני ) מטיל נטל כבד על המעריך . הנטל ה...
אל הספר