פרק 18 טקטיקות הסבר בבית-משפט השלום: הכחשות, הצדקות, תירוצים, עקיפות והודאות חלקיות ומלאות

אורי תימור אינטראקציה חברתית יציבה וממושכת מחייבת תקשורת בין-אישית קונסטרוקטיבית בין המשתתפים . ( Goffman , 1963 ) מכשיר מרכזי בתקשורת זו מהווים ההסברים . ( Accounts ) אלה מאפשרים למשתתפים להסביר את פעולותיהם ועמדותיהם ולזכות אגב כך בדרך כלל לאישור ולשיתוף פעולה . כשהתנהגות פרטים בחברה חורגת מהנורמה הם נדרשים לתת הסברים , שינמקו או יצדיקו התנהגויות חריגות אלה . ( Mills , 1940 ) הסברים אלה צריכים להיות טובים דיים כדי שישביעו הן את רצונם של דורשי ההסבר והן את רצונם של נותני ההסבר . השימוש בהסברים בולט ביותר בבית-המשפט כשנאשמים בסטייה מהחוק מנסים להסביר את פעולותיהם בצורה שתבטל את אשמתם או לפחות תצמצם אותה ותפחית מהעונש הצפוי להם . הצורך של הפרט בהסבר מתאים קשור מחד , לחששותיו מהתגובות החברתיות הקונקרטיות להתנהגותו - תגובות שעלולות לפגוע בו ובאינטרסים שלו , כגון ענישה פורמאלית או חברתית , ( Itoi , Ohbuchi & Fukuno , 1996 ) ומאידך , לדאגתו לדימוי העצמי ולדימוי החברתי שלו . ( Snyder , Higgins & Stucky , 1983 ) הדימוי העצמי תלוי במידה רבה בדימוי החברתי . ( Mead , 1934 ) רק באמצעות אינטראקציה...  אל הספר
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ