קיבוץ יגור היה לביתם הראשון בארץ של צביה ויצחק . זה היה קיבוץ שעוצב על פי רצונו ורוחו של טבנקין , והגדול בקיבוצי התנועה ששימש במשך שנים ארוכות כקיבוץ קולט וכבסיס של בני נוער שהגיעו במסגרת עליית הנוער , היה בין המובילים בהתגייסות לפעילות לאומית וקלט אלפי עולים עד להעברתם להתיישבות קבע . תחושת הארעיות של המגורים ביגור באה לידי ביטוי אצל צביה כבר בסוף חודש יוני , 1946 כחודש לאחר עלייתה ארצה . במכתב ליצחק , שבו המעיטה לספר על עצמה " ) עלי לא אכתוב הפעם , ( " ציינה בכל זאת , כי אין היא מוצאת את מקומה ו"איך דריי זיך הייסט עס [ אני 1 מסתובבת כה וכה . " [ לאחר שנסתיימו קבלות הפנים והחברים התפזרו לקיבוציהם , החלה צביה לארגן את חייה בחדר שקיבלה ביגור בשותפות עם חביבה מינץ רוזנברג . היא ביקשה "לסדר יותר" את רשמיה ואת תחושותיה , כמו גם "להשתקם במקום אחד ולחיות חיי קבוץ עם כל החברים ביחד . " אולם צביה נאלצה בינתיים לדחות את התכניות הללו בעקבות גודש ההופעות שהוכנו בעבורה ובעקבות המצב בארץ , וקיוותה לעשות זאת יחד עם יצחק . שגרת הימים והעבודה נתמשכו , ובסוף השנה היא נמנתה , כאמור , עם צירי הקונגרס שיצ...
אל הספר