2. מכתב לאנדרה רובייר (6 באוקטובר 1941)

" הנסיעה חזרה עברה עליי בצורה טובה מאוד , ולאחר שסעדתי ארוחת צהריים בניס , הספקתי עור לנום את שנת הצהריים ולהתיישב לעבודה בזמן . אך לא הצלחתי בשום פנים ואופן להמשיך עם הרעיון שלי , ולידיה " בילתה את אחר הצהריים שלה [ ... ] בלמחוק את כל הבד , שעכשיו הוא נקי לגמרי . אני חושב להתחיל שוב מחר . מה מייסרים הם החיים של מי שניחן ברגישות תובענית כשלי והוא תלוי בשיטת עבודה מסוימת , או , נכון יותר , כאשר רגישות מעין זו מונעת אותך מלהישען על מתודה כלשהי . הדבר גורם לי שאטלטל אנה ואנה - ואני נזכר שכל חיי עברו עליי כך - רגע של ייאוש שלאחריו בא רגע שמח של התגלות , המאפשר לי לעשות משהו העוקף את החשיבה הסדורה ומותיר אותי בה במידה אובד עצות בפני פרויקט חדש . אני מבין שלעד יהיו הדברים כך , ובכל זאת אני מתעקש לחפש את חוט אריאדנה שיוביל אותי למצב שבו אדע כיצד להביא לידי ביטוי את אותו דבר שאני מאמין שהוא המייחד אותי , בעזרת אמצעים ( צבעים ) עשירים יותר מהרישום הקווי , המאפשרים לי להוציא לאור את מה שמרעיש אותי בטבע , דרך יחסי הקרבה שאני מכונן בין העצמים שסובבים אותי , שסביבם אני חי ושבהם אני מצליח להשכין את ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד