חיפה , יום שני , 1 . 1 . 1934 מה יש לעשות כעת , זה כמו שתמיד היה לפני שנתיים בזמן הזה , אבל אז זה היה קצת אחרת . רחל גרובר העליבה אותי ודרשתי משפט חברים , ולא שבתי הביתה עד שביקשו ממנה לסלוח לי . הפעם זה היה בגלל שהעזתי להגיד בחדר אוכל שזה בכלל היה נשף לאורחים של ההסתדרות ולא של מזרע , ומנדל וולף אמר שכל הנשף היה רק צחוק , והוא היה מסכים לקבל רק את הדברים הטובים ובעוד חצי גרוש גם בוטנים וללכת ב 7 בערב לישון . הוא שמע את בדר להרצות כבר 20 פעמים , ומספיק לו 15 רגעים . ועל זה אני סיפרתי למניו שלי , וגם אמרתי שלא כדאי לעבוד כל הלילה בשביל דבר כזה שלא היה ממש בשביל מזרע . מניו נעלב נורא והלך לחדר אוכל לחפש את מנדל ררלף . אבל וולף - מתוך בושה כלפי בדר - אמר שהוא רק עשה " וויץ" [ התבדח , [ ודורה מזייפת הדברים שלו , ועוד צחק ממני לפני כל החבריה . אני יודעת שהוא חושב ככה באמת , אבל מתוך בושה כלפי בדר הוא לא אמר 1 אמת . אני ביקשתי שיעשו משפט חברים , ושכל המסובים בחדר אוכל יסכימו להיות עדים במשפט . לא יצא מזה שוב כלום , וזה כואב לי , כי ראיתי שוב היחס אל מניו ואלי . יש חברים שיודעים רק לבקש כל ה...
אל הספר