שתלתם ניגונים

ב 1944 פרסמה פניה שיר בכתב העת דבר הפועלת , שלא נכנס לספר השירים שערכה . המלחין דויד זהבי חבר קיבוץ נען , 'צייד שירים ' אנין טעם גילה את השיר "ניגונים" והלחין אותו . השיר שהופץ מייד בכל רחבי הארץ , היה לאחד השירים החשובים והידועים ביותר בזמר העברי . הוא הפך לתפילה ולווידוי , מוקד לביטוי של געגוע ומחויבות לרצף הבין דורי . שיר זה ביטא את מחויבות הבנים להוריהם והיווה הד לתחושת האשם שקיננה בלב הבנים . ניגונים שתלתם נגונים בי , אמי ןאבי , נגונים , מזמורים שכוחים , גךעינים , גךעינים נשאם לבבי - עתה הם עולים ןצומחים . עתה הם שולחים פארות בךמי , שךשיהם בעוךקי שלובים , נגוניך , אבי , ושיריך , אמי , בךפקי נעוךים ןשבים . הנה אאזין שיר עךשי הךחוק הביע פי אם אלי בת . הנה לי תזהךנה בךמע ושחוק " איכה " וזמירות של שבת . כל הגה יתם רכל צליל יאלם - בי קולכם הךחוק כי יהם . עיני אעצם - והךיני אתכם מעל לחשכת התהום . השיר התגלגל ועבר כמה וכמה עונות היסטוריות ונותר בהוויה הישראלית כתפילה מהדהדת . ברל כצנלסון הגדיר את הציונות כתנועה בה הגעגוע מותר . שירה של פניה הוא אפוא ביטוי לאותו היתר להתגעגע , שהציל את ה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד