החל בהקשר המשפחתי הרגיל של אמא ואבא וכלה באגדות הנסיך והנסיכה מהסיפורים לפני השינה , את כולנו מחנכים לנורמה הטרוסקסואלית . מלמדים אותנו שבכל הנוגע למגדר , המבנה הגופני הוא זהות וגורל . עלינו להשתייך לאחת משתי הקטגוריות הללו , וככל שאנחנו מתבגרים עלינו להשתייך אליהן ביתר שלמות . על הפרה של הסדר המגדרי אנחנו נענשים תחילה על ידי המבוגרים ומאוחר יותר על ידי חברת השווים , כך שבראשית גיל ההתבגרות אנחנו משוקעים בתוך חוקי הברזל של המגדר הבינארי וההטרוסקסואליות הכפויה . כאשר אינך מתאים לתבנית , אתה לומד את הכלל הראשון של ההישרדות : שמור שלא יגלו אותך . על אף מגבלות ההכרה , ילדים הומואים יודעים שאסור להם לחלוק את תחושותיהם . את אומנות העמדת הפנים אנחנו לומדים כאשר אנחנו מגלים שוב ושוב , שאם לא נשגיח על תגובותינו הטבעיות , נושפל ונורחק . הציפיות המגדריות מחלקות אותנו לעצמי החושק , המרגיש והמבטא , ולעצמי המצנזר . לבסוף אנו נפגשים עם מבוגרים שמבטאים את סלידתם כלפי הומואים , לסביות , מתרוממים , עליזים וקוקסינלים . אנחנו קוראים פסוקים , שומעים דרשות , ובבית הספר מלמדים אותנו שנשים שאוהבות נשים הן מגע...
אל הספר