במשך כ 500 שנים , כפי שראינו , טיפסה הציביליזציה המערבית לעמדת שליטה עולמית יוצאת דופן . מבנים מוסדיים מערביים דוגמת התאגיד , השוק ומדינת הלאום הפכו לסטנדרט העולמי לכלכלה תחרותית ולפוליטיקה — תבניות המערב , שהועתקו בידי מתחריו . המדע המערבי שינה את הפרדיגמות ; האחרים הצטרפו או נותרו מאחור . מערכות המשפט המערביות והדגמים הפוליטיים שנגזרו מהן , ובכללם הדמוקרטיה , החליפו או הביסו את החלופות הלא מערביות . הרפואה המערבית דחקה לשוליים את רופאי האליל ואת שאר המרפאים באמונה . מעל לכול , הדגם המערבי של ייצור תעשייתי וצריכת המונים הותיר הרחק מאחור את כל הדגמים החלופיים לארגון כלכלי . אפילו בשלהי המאה העשרים עדיין היה ברור לכול שהציביליזציה המערבית היא השלטת . חמש המעצמות המערביות המובילות — ארצות הברית , גרמניה , הממלכה המאוחדת , צרפת וקנדה — הפיקו יחד 44 אחוזים מכלל התוצרת התעשייתית בעולם . בעולם המדע שלטו אוניברסיטאות מערביות , שעובדיהן זכו ברוב פרסי הנובל ושאר עיטורים . גל של דמוקרטיה סחף את העולם , באופן מרשים במיוחד בעקבות מהפכות . 1989 מותגים מערביים כמו " ליווייס" ו"קוקה קולה" פרחו כמעט ...
אל הספר