הפרעות פסיכיאטריות אצל ילדים הן תופעה אוניברסלית . הן מופיעות בכל קבוצה אנושית – חברתי-כלכלית , אתנית , עדתית ותרבותית . במחקר האפידמיולוגי נבדקים אופיים של התסמינים וההפרעות באוכלוסיות גדולות , שכיחותם והסיבות להם . אפידמיולוגים החוקרים את תחום בריאות הנפש בילדים נוקטים שיטות מגוונות כדי לאפיין את התפלגות מחלות הנפש לסוגיהן אצל ילדים ואצל מתבגרים , ובכללן ראיונות מובנים עם ילדים והוריהם , הערכות מורים , תיעוד מבית הספר ומידע משירותים אחרים , כגון בתי חולים , מרפאות והמשטרה . בעזרת שיטות אלו ניתן לקבוע את היארעות ( Incidence ) המחלה , כלומר מספר המקרים החדשים בכל שנה , ואת השכיחות ( Prevalence ) שלה , היינו מספר המקרים באוכלוסייה בפרק זמן מוגדר . אמנם רוב ההפרעות נצפות ברחבי העולם , אבל יש הבדלים בין שכיחותן והיארעותן בארצות שונות ובקבוצות אתניות וחברתיות-כלכליות למיניהן . השכיחות האמיתית של הפרעה תמיד גבוהה יותר ממספר המטופלים בשירותים הפסיכיאטריים . אומדן גס לגבי רוב סוגי ההפרעות הפסיכיאטריות הוא , כי במדינות המפותחות רק 10 % מהילדים הלוקים בהן זוכים להערכה או לטיפול , ורוב המקרים אי...
אל הספר