רמת המוטיבציה של המהגר להשתלב בארץ החדשה היא מדד חשוב לסיכויי הסתגלותו . מנגד , מהגר המפתח ציפיות בלתי סבירות , כאלו שיש פער גדול בין האפשרות להגשימן לבין המציאות , ייתקל בקשיי הסתגלות עמוקים יותר . בישראל , השוואהביןציפיותיהםשליהודיאתיופיה , שחלמואלפישניםעלהארץשמרכזה ירושלים כעל ארץ זבת חלב ודבש שכל יושביה הם יהודים כמותם המצפים לבואם , ובין אופי קליטתם בארץ , מגלה שנכונה להם אכזבה מרה . עוצמת הטראומה שהם חוו עם הגיעם לארץ ומשכההארוךהעיבועלהסתגלותם . רביםמןהעוליםדרכועלאדמתישראלאחריתלאותדרך קשותשכללואסונותאישייםומשפחתייםקשים , בלאמערכותתמיכהמשפחתיותוקהילתיות מספקות . מצבם הנפשי של רבים מהם היה חמור . לכך נוספו בעיות הכרוכות בקונפליקטים דתיים ואתניים . אין ספק שבמכלול גורמים אלה , עליית יהודי אתיופיה מצויה בסיכון גבוה יותר לבעיות הסתגלות . השוואה של עלייה זו לעליית יהודים מארגנטינה למשל , שרבים מהם באו מרקע הדומה לזה שבישראל , מתוך רמת ציפיות התואמת בסבירות גבוהה את המציאות , מראה שרמת הקונפליקטים הפנימיים בקרבם נמוכה יותר . נראה כי ההלם התרבותי שעבר על העולים מארגנטינה קטן בהרבה מזה שע...
אל הספר