על פי תאוריית המארגן הרביעי ( Tyano & Vincent , 1999 ) של גיל ההתבגרות ( ר’ פרק , ( 9 בגיל זה נדרש המתבגר לבחור בין חיים ומוות כדי לארגן לעצמו את העולם הרגשי . מיעוט מסוים בוחר לא לחיות ופונה לנתיב ההרס העצמי ול”מחול” עם המוות או לסיכון למוות . חלק מהמבגרים מתמכרים לעיסוק במוות ובאובדנות והוא הופך למרכז חייהם הרגשיים . הקשר בין התאבדות , ניסיון התאבדות ותוקפנות הוכר זה מכבר בידי פסיכואנליטיקאים וגובש בדרך הטובה ביותר בידי קארל מנינגר , ( Meninger ) פסיכולוג אמריקני רב-השפעה שפעל לאורך המאה העשרים . הוא סבר כי משולש דינמי נעוץ ביסודה של כל התנהגות תוקפנית , בין שהיא מופנית פנימה ובין שהיא מופנית החוצה : משאלת מוות , משאלת רצח ומשאלה להירצח . כל אלו הן בבחינת נגזרות מן המושג טנאטוס , או אינסטינקט המוות , שטבע פרויד . ( Meninger , 1938 ) טיאנו ווינסנט ( Tyano & Vincent , 1999 ) מבחינים בין הדחף להתאבד ובין הדחף למות . לדעתם הם נובעים ממקורות פסיכולוגיים שונים ומגלמים רמת סיכון שונה וממילא טיפול שונה . תאוריות פסיכואנליטיות אחרות טוענות שהתנהגות אובדנית אצל מתבגרים מקורה בליקוי בהתפתחות , ...
אל הספר