חשוב מאוד להבדיל בין הפרעת התקשרות , קרי הפרעת הזנחה / התעללות , להפרעות בקשר הורה-תינוק / פעוט . שלא כבהפרעת ההתקשרות המתבטאת בפגיעה בתפקוד הכללי של התינוק , עםהוריוובלעדיהם , הפרעהבקשרהורה-תינוקתתבטאבעיקרבמצביםשבהםשניהם באינטראקציה , קרי בזמני משחק , אכילה ומטלות יום-יומיות . הפרעת התקשרות מתבטאת בהפרעה בקשרים הבין-אישיים עם כולם , בניגוד להפרעה בקשר הורה-תינוק שבה תינוק יכול לתפקד היטב בנוכחות הורה אחד , וגרוע בנוכחות ההורה האחר . DC - 0-3 R מפרט את סוגי ההפרעה בקשר הורה-תינוק . המצבים הקליניים הצריכים לגרום לנו לחשוב על אבחנה זו הם : מצב שבו הפעוט נשאר צמוד להורה ואינו יכול להתפנות לבדיקת הסביבה . מצב זה קיצוני הרבה יותר מביישנות או “ התחממות אטית” ומלווה באפקט חרדה בלא גוונים . מצב שבו הפעוט מפגין צייתנות כפייתית , דפוס שנמצא בשכיחות גבוהה יותר בקרב ילדים מוכים . תת-קבוצה זו מתאפיינת במבט חרד , בעמידה על המשמר ובכניעה . מצב שבו התינוק / הפעוט כועס מרבית היום ותוקפן הן כלפי ההורה הן כלפי עצמו ( הפעוט חובט את ראשו , שורט את עצמו ו / או את אמו ונושך אותה , לפעמים בליווי משפט בנוסח “ ...
אל הספר