הבכי הוא סימן קולי מולד הבא להעיד על אי-נוחות המתייחסת לצרכים הבסיסיים . מטרתו לגייס את הסביבה להתערבות מיידית על מנת לספק קירבה פיזית , בטחון ותמיכה אינטואיטיבית בוויסות . מדובר בדרך התקשורת המילולית הבלעדית עד להופעת הדיבור . יתר בכי לא תואר בספרות המדעית , פרט ל"בכי מוגזם , " אשר מתואר כתופעה שחולפת מעצמה , למרות שידוע שהוא יכול לבטא הפרעה קשה במערכת היחסים הורה-ילד או הורות בלתי מסתגלת כולל מצבי התעללות . בשנת 2000 תיארה פפוסק ( 2008 ) את תסמונת יתר הבכי . מדובר בתסמונת בעלת שלושה מאפיינים : הילד בוכה ללא לאות ומגלה גם בעיות בארגון ערות-שינה ההורים מותשים ובמצוקה פסיכו-חברתית כשל ביכולת ההתקשרות עם הילד , אשר רק מחריפה את עוצמת ההפרעה . מדוברבהפרעההקיימתב 29 % -16 % - מהתינוקותבעולםהמערביבמהלךשלושההחודשים הראשונים לחיים , והמתמשכת מעבר לגיל זה אצל 40 % מאותם ילדים . באבחנה מבדלת יש לשקול את הרגישויות לסוגי חלב שונים , מזג קשה , חרדה הורית והיעדר תמיכה . מבחינה טיפולית יש לשקול את הצעדים הבאים : הקלה מידית על ההורה מבחינה גופנית ופסיכולוגית ( משק שינה ) פסיכותרפיה הורה-תינוק הדרכת ה...
אל הספר