נעמה שפרן , מיכל ניובורן , איוה גלבוע-שכטמן בחלקו הראשון של הפרק מתוארים עקרונות ההערכה והטיפול בהפרעת דחק פוסטטראומטית בקרב ילדים ובני נוער . בתחילה מוצגות ההתאמה החלקית שנעשתה לאבחנה לאוכלוסיה הצעירה ושאלות המתעוררות בנוגע להתאמה זו . לאור זאת מפורטים עקרונות מקובלים לאבחון ולהערכה של ילדים ומתבגרים . החלק השני עוסק בטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים מבוססי-מחקר , ומובאת בו סקירה של שיטות טיפול שהוכחו כיעילות ושל מרכיבי ליבה של שיטות אלו . בחלקו האחרון של הפרק מתוארת בפירוט שיטת החשיפה הממושכת שהותאמה לטיפול בילדים ובמתבגרים , ודרך הצגת מקרה מוצעות דרכים ליישמה . רקע ילדים ובני נוער רבים נחשפים לאירועים שגלומה בהם סכנה לחייהם או לשלמות הגוף שלהם או של אדם קרוב להם . אירוע כזה מוגדר כטראומטי . במחקר עדכני נמצא כי 66 % מאוכלוסיית הילדים עד גיל 16 חוו אירוע טראומטי אחד לפחות במהלך חייהם , כגון מלחמה , אסון טבע , תאונת דרכים , תקיפה או התעללות מינית . ) Copeland , Keeler , Angold , & Costello , 2007 ( רוב בני האדם עמידים לטראומה , אך חלקם עלולים לסבול מנזק פסיכולוגי מתמשך . אחת ההשלכות הנפו...
אל הספר