הקביעה הקטגורית : 'הכל צפוי והרשות נתונה' ( אבות ג , יט ) משמשת תכופות את הוגי הדעות היהודיים כדי להדגיש שהאמונה הפררוקסלית ביכולתו של האל לצפות את העתיד , אין להבינה בטעות בדטרמיניזם בלתי נמנע , דטרמיניזם הנוגד את החופש האישי ואת חובתו של האדם לבחור בין טוב ורע , ולפעול בהתאם לבחירתו . מן המפורסמות הוא שהרעיון המשיחי של גאולה עתידית מיטלטל לעד בין שתי אפשרויות , אשר לכאורה סותרות האחת את השנייה אך הקשורות זו לזו בצורה פרדוקסלית ; דטרמיניזם משיחי סביל וחזרה בתשובה פעילה . ואכן , ידועות האמרות התלמודיות הקובעות מחר כי 'אם ישראל עושין תשובה , נגאלין , ואם לאו — אין נגאלין' ( סנהדרין צז , ע " ב ) ; 2 אך מאידך יש קביעות בנוסח 'אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב' ( שם צח , ע . ( א " מחלוקות אלו , המצביעות על סתירה פנימית כביכול בין הדטרמיניזם הקובע שהמשיח העתירי יבוא גם אם כל העם יהיו בגרר חייבים חוטאים , לבין מוטיב הרצון החופשי התולה את הגאולה במאמצי השיבה , טופלו ער לעייפה על ידי חוקרי המיסטיקה תחת הכותרת ה'מתח המשיחי . ' אולם , מענייננו הוא לדלות מ'מתח' זה את פסיכולוגיית התקו...
אל הספר