אדיפליזם מאובן וצמיחה פסיכולוגית

בקטע הקורם נוכחנו שלפי המטאפורה הביולוגית אורגנית של שינוי חברתי והכרח היסטורי , הצמיחה הנה תהליך טבעי טהור , המתקדם באמצעות מלחמה וקונפליקט . בהתאם , מתאפשרת הקדמה של אורגניזם כלשהו רק על דרך השתתפותו הפעילה בתהליך הבלתי נמנע של הרס עצמי של אורגניזם אחר , המידרדר והולך . על פי קו מחשבה זה , אם אמנם נשלטת המחשבה המערבית באלפיים וחמש מאות השנים האחרונות על ירי המטאפורה האורגנית , שעל פיה שינוי חברתי מעוגן בתפיסת הקונפליקט המתקבל ללא עוררין , כפי שטוען ניסבט , ( 1979 , Nisbet ) אזי מתקבל המודל הדרוויניסטי הבא . ייתכן שההשקפה , שלידתם של 'הכשירים המתקדמים' מתאפשרת אך ורק באמצעות הסיוע הפעיל שלהם בחיסול 'המאובנים הנחשלים' — היא היא המונחת גם ביסודן של תאוריות מסוימות על התפתחות פסיכולוגית וחברתית , המושתתות על רצח אב ורצח עם . נכון , אין חידוש ברעיון שלפיו יש תאוריות פסיכולוגיות המעוגנות בתפיסות של רצח אב או רצח בן ( ראה למשל . ( 1981 , ^^^ 1 ^^^ אולם ייתכן שעכשיו יש משמעות מרחיקת לכת לתפיסה שמקורן של תאוריות אלה הוא בפילוסופיות מסוימות של ההיסטוריה . הדוגמה הבולטת ביותר לרעיון החיסול של ע...  אל הספר