המקרה הקלסי של המלך החוטא מנשה , המסיים את רשימת המורלים לחיקוי שזכו ל'רה ביוגרפיה' בתלמוד ובמדרש , יידון כאן בקצרה — לא כדי להדגים שוב קריאה חוזרת רטרואקטיבית של מעשי חטא , אלא כיוון שכאן נמתחת עד כדי אבסורד האפשרות לשקם את הביוגרפיה במבט לאחור , וזאת באמצעות תהליך החשובה . במקרא מצויה רשימת האשמות ארוכה נגד המלך מנשה , כאשר החטא הגרוע מכולם , שעליו כידוע אין סליחה וכפרה , התבטא בכך שהוא השתמש בהשפעתו כדי להחטיא אחרים . בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים ושם אמו חפצי בה . ויעש הרע בעיני ה' כתועבת הגוים אשר הוריש ה' מפני בני ישראל . וישב ויבן את הבמות אשר אבד חזקיהו אביו ויקם מזבוות לבעל ויעש אשרה כאשר עשה אחאב מלך ישראל וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אותם . ובנה מזבחת בבית ה' אשר אמר ה' בירושלם אשים את שמי ... והעביר את בנו באש ועונן ונחש ועשה אוב וירענים , הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיס ... ויתעם מנשה לעשות את הרע מן הגוים אשר השמיד ה' מפני בני ישראל ... וגם דם נקי שפך מנשה ... לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני ה' ( מל"ב בא , א-טז . ( נראה , אם כן , שמנש...
אל הספר