בתחילת שנות השבעים כתב ליאונל טרילינג ; 'בימינו מאבדת התאוריה הפרוידיאנית מאמינותה . להתפתחות הזו אין סיבה פשוטה אחת , אך האכזבה הנוכחית מן הנראציה כשיטה להסבר תופעות , הנה ודאי אחד הגורמים לכך' , 1972 , Trilling ) עמ' . ( 140 טרילינג תיאר את הפסיכואנליזה כ'מדע ... המבוסס על נראציה , על פעילות סיפורית ' ( שם , ( מדע המתיימר לחשוף את חוסר האותנטיות של חיים שנחווים במישור ההכרתי בלבד . טרילינג לא ידע , כנראה , כי 'הרנסנס' של ההרמנויטיקה ושל הנראטיביות , המתרחש לאחרונה בתחומי הפילוסופיה , הספרות והסוציולוגיה הפנומנולוגית , עשוי להחיש את 'לידתו השנייה' של פרויד כרב אמן חלוצי באמנות האינטרפרטציה . פילוסופים חברתיים דוגמת הברמאס טענו , למשל , שהפסיכואנליזה של פרויד עוסקת ביישום תרפויטי של ההרמנויטיקה ( 1972 , Habermas ) ברם , היה זה כנראה הפילוסוף פול ריקר , יותר מכל אדם אחר , אשר בחיבורו המונומנטלי 'פרויר והפילוסופיה' , ( 1977 , Ricoeur ) פתח שער כפול לפסיכולוגים ; מקצתם יכלו מעתה להשתמש ב'אבן המצבה' של פרויד כ'אבן פינה' של פסיכולוגיה נראטיבית רקונסטרוקטיבית , והאחרים ( שהלכו בעקבות מבקרי ה...
אל הספר