כשהחליטה ממשלת ישראל באפריל 1995 שכביש חוצה ישראל ייסלל בידי זכיין פרטי , החל להתבהר מודל ההתקשרות מולו . המודל שנבחר , המכונה , ( Build , Operate , Transfer ) BOT פותח במיוחד לצורך חוזים שבהם המדינה מעניקה זיכיון להקמה ולתפעול של מיזם תשתית - דוגמת סכרים , תחנות כוח , מתקני טיהור או כבישים . התאגיד בונה את המיזם על חשבונו ומפעיל אותו לתקופה קצובה המוגדרת בהסכם הזיכיון , על פי רוב בין עשרים לשלושים שנה . בתקופת הזיכיון התאגיד נהנה מהכנסות המיזם - למשל מכירת חשמל , מכירת מים מטוהרים או גביית אגרת מעבר . המדינה עשויה לגבות מן התאגיד תמלוגים בדמות אחוז מסוים מן ההכנסה השוטפת . בסוף תקופת הזיכיון המדינה מחזירה לידיה את השליטה במיזם . מודל BOT מאפשר לרכז תנועת הון גלובלית בנקודת ההתחלה של הפרויקט , ולכסות את עלויות הפרויקט באמצעות הרווח התפעולי בהמשך . עם זאת , יש לומר שבמיזמי תשתית אזרחיים המבוססים על , BOT בעל הזיכיון מתפקד לא אחת כמדינה תחליפית . ( surrogate state ) הוא מקבל עליו אחריות מקיפה , ולעתים מופקד בידיו לצורכי ההקמה והתפעול של הפרויקט שטח רחב ידיים שבו יש לו מעמד פסידו ריבוני ....
אל הספר