חצי האי קרים היה שייך לפנים לאימפריה הרומית ולאימפריה הביזנטית , ולימים לאימפריה העות'מאנית . כשהגיעו לשם קראים מביזנטיון , מצאו אקלים תרבותי מוכר ונוח . כאלטרנטיבה לתאוריה הכוזרית אפשר לראות בפעילות המסחרית בים השחור את הרקע 6 לבואם של הקראים לחצי האי קרים . מלומדים כגון אדולף נ 1 יבאואר ( 1907-1831 ) סברו שבקרים יש לחפש את עריסתה של הספרות העברית הקראית , ולכן השקיעו מאמצים רבים להבהרת תולדותיהם המוקדמות של הקראים בחצי האי . נויבאואר עמד , למשל , על צורתם ה'טטארית' של שמותיהם של אחדים מחכמי קושטא , כגון בגי וצ'לבי , והסיק שמקור השמות בקרים . אחר כך התברר ששמות אלה עברו תהליך של עות'מאניזציה למן 7 המאה השש עשרה , ואין להם כל קשר לחצי האי . אברהם פירקוביץ' הוא שקידם יותר מכל אחר את ה'תאוריה הקרימאית , ' גם בעזרת חומר אמתי וגם בעזרת תאריכים שיתוקנו' על ידו . בעיקר מסיבות פוליטיות ( ראה להלן בפרק על התנועה הקראית הלאומית ) טען שקראים התיישבו בחצי האי עוד לפני ספירת הנוצרים . היסטוריונים מכובדים כפינסקר , גרץ , ופירסט נעזרו בחומר שלו והסתבכו במלכודת שטמן . לאחר מותו גילו החוקרים א' הרכב...
אל הספר