בשל ההתנגדות החזקה של הקראות המסורתית לכל סממן של תורה שבעל פה , התקשו חכמי הקראים בביזנטיון , שהתחילו כאמור לפתח ניצני הלכה משלהם , לפתח את הכלים ההלכתיים שהתחייבו מסגנון החיים החדש של הקראים . החכם הקראי אליהו בשייצי 1490-1430 ) בקירוב ) הוא שמילא את החלל הריק הזה בתחום ההלכה הקראית . בזכות חידושיהם של בני משפחתו וההתקרבות לרבניים , לא היה כבול כקודמיו בכבלי האידאולוגיה הקראית המקורית . בימיו הגיעה ההתפתחות הרעיונית הקראית של המרכז בקושטא לשיאה . בנעוריו למד בשייצי אצל החכם הרבני מרדכי בן אליעזר כומיטיאנו , פרשן המקרא , פילוסוף ואסטרונום נודע מפליטי ספרד , שהתיישב בקושטא . סמוך לשנת 1480 היה אליהו בשייצי לראש הקהילה הקראית בקושטא . בתוקף תפקידו קיים קשרים הדוקים עם חכמי הקראים באימפריה התורכית ובמזרח אירופה וגם עם חכמים רבניים . קראים רבים פנו אליו בשאלות . לקראים מליטא , למשל , יעץ להקים בעיר טרוקי בית דין של שלושה דיינים , דומה לזה הקיים בקושטא . בשנת 1483 פנתה אליו קהילת טרוקי וביקשה 'שיבוא אחד מהמשכילים שביניכם להרביץ תורה וחכמה בתוכנו ונמצא חן בעיניו כמה שיגזור עלינו . ' בתשובתו...
אל הספר