ירושלים לא היתה המרכז הקראי היחיד בארץ ישראל . במאה העשירית ובמאה האחת עשרה היתה גם ברמלה קהילה קראית חשובה וגדולה למדי . את העיר רמלה ייסדו השליטים האמיים בראשית המאה השמינית , ומאז שימשה הבירה המחוזית של פלסתין ( דרום ארץ ישראל . ( על פי דיווחים של גאוגרפים ערבים מן המאה התשיעית ואילך , התיישבו בה יהודים סמוך להיווסדה . קרקסאני , הדסי ואלמקריזי מספרים על כת מקומית שכונתה 'אלמאלכיה' או 'אלךמליה . ' מייסדה כונה 'מאלכ אלךמלי . ' נמסר שהיא הושפעה מן הכת הקדם קראית התפליסית . קראים ממש נזכרים ברמלה לראשונה במאה העשירית . סהל בן מצליח מספר על קשריהם ההדוקים עם הרבניים שבמקום ועל השפעתם עליהם , ומזכיר מנהגים קראיים אחדים שנתקבלו אצל 71 הרבניים בעקבות קשרים אלה . לימים גדלה הקהילה הקראית ברמלה , ונמסר על חיכוכים בינה ובין הרבניים . לקראים היו לפחות שני בתי כנסת בעיר . האחד נקרא 'האמצעי' ( כניסת אלוסטה , ( והשני נקרא על שמו של שמואל הנביא . בית הכנסת 'של שמואל הנביא' מוזכר בקולופון של גליל תורה קראי משנת . 1013 בגניזה הקהירית נמצאה תעודת גט שהוכנה ברמלה בשנת 1036 ( היום היא מצויה 72 באוקספו...
אל הספר