מודל 'הירידה צורך עלייה' אינו מועלה כאן באסטרטגיית פעולה שביסודה טכניקות תרפויטיות , אלא בפרספקטיבה תיאורטית כללית , שבמסגרתה אפשר לבנות תיאוריית אישיות חברתית פונקציונלית ודינמית . בניגוד לגישה הדואליסטית האליטיסטית , המנדה את הסטייה והסוטה , המודל המוצע הוא ההיבט הפסיכולוגי של הפרדיגמה הסוציו פסיכולוגית המוניסטית שהצגנו ; על פיה אנו תופסים את הצמצום העצמי כתהליך תוך אישי אשר מגמתו לקיים רו שיח עם הסטייה הטבעית הפנימית המצויה בכל אדם כדי להופכה לכוח חיובי . התפיסה הדינמית של 'ירידה צורך עלייה' רואה בעולם מקצב קוסמי אנושי של גאות ושפל , כפי שתואר לעיל , ובכך היא עומדת בניגוד לאותן תורות מימוש ותיאוריות פסיכותרפיה דטרמיניסטיות , המציגות את החיים כ'מלכוד' חסר מוצא של סבל ודיפרסיה . אתיקה המושתתת על צמצום והתפשטות רצוניים של העצמי מעוגנת בתפיסת אדם הרואה באופטימיזם המני את המצב השליט והרצוי כחיים . כמו כן הגישה המוניסטית לחיים מניחה שאותו תהליך סוציאליזציה המספק לגיטימציה ל'צרכים מניים' ומעלה את 'השמחה המנית' לדרגה של אידיאל חיים , בכוחו לשנות את המציאות של הפרט ושל הקולקטיב , כפי שהוכיחה...
אל הספר