הדבקות האקסטטית אינדיבידואליסטית המקובלת בחסידות באה כדי לסייע בידי היחיד להפיג ולווסת את המתח הקוגניטיבי בינו לבין סביבתו הטרנסצנדנטית . מבחינה וו , אין ספק שהיא דומה לשיטות מיסטיות אקסטטיות שונות שהיו נהוגות בתנועות דתיות אחרות ( במיוחד במזרח . ( אולם השקפת החיים היסודית של החסידות , שהיא השקפה אלטר צנטרית ( זולתית ) של קיום בחברותא והשתתפות בשמחה , מבדילה כמדומה את הדבקות החסידית באופן עקרוני משיטות אקסטטיות אחרות , שהן אגו צנטריות במהותן ונובעות מתפיסות אדם פסימיסטיות יותר . ג' שלום מבחין בין שני דפוסים של 'מימוש ישועתי' בחסידות : האחת היא 'הישועה ... האינדיבידואליסטית של הנפש , והשנייה — הגאולה המשיחית האמיתית , שהינה , כמובן , תופעה הנוגעת לגוף הקהילה כולו 330 ) . ק . ( G . Scholem , 1941 , אולם , אם הבחנה זו עלולה ליצור רושם מוטעה שהפרקטיקות המיסטיות החסידיות אינן תופעות חברתיות , הרי ששלום עצמו מתקן את הרושם הזה במקום אחר ואומר : ' היהדות , בכל צורותיה וגילוייה , קיימה תמיד בידה מושג של גאולה כמאורע המתארע בפרהסיה ... ובקרב ציבור אדם' ( ג' שלום , , 1976 עמ ' . ( 155 אי לכך יש ל...
אל הספר