איטליה

חנה ארנדט ממעטת ערכה של התחיקה הגזעית באיטליה , מלמדת זכות על מוסוליני , מעוותת את טיבם של הגירושים , משבשת כרונולוגיה וסטאטיםטי קה , ומתוך כך היא מציעה תמונה כוזבת של מצב היהודים באותה ארץ בימי הפעולה האנטי יהודית . בטשטשה את רצינות התחיקה הגזעית באיטליה היא מציעה רשימה של סוגי היהודים , discriminati n כלומר של אותם היהודים ששוחררו מתחולת התחיקה הגזעית הפאשיםטית , שהיא מלאה טעויות : לא נכון ש'חברים לשעבר של המפלגה הפאשיםטית , יחד עם הוריהם ואבות הוריהם , נשיהם וילדיהם ונכדיהם שוחררו מתחולת התחיקה הגזעית' ( עמ' . ( 160 ראשית , לא כל השיח רורים היו אוטומאטיים , כפי המשתמע מדבריה , כי אם ניתנו לשיקול דעתו של מיניסטריון הפנים . שנית , סוגי היהודים ששוחררו היו ארבעה : יהודים שהצטרפו למפלגה הפאשיםטית בתקופת 1922-1919 ובששת החודשים שלאחר רצח ז'אקומו מאטיאוטי ב ; 1924 יהודים שנפצעו או קיבלו אות כבוד בארבע מלחמותיה של איטליה משנת 1911 ואילך ( כיבוש לוב ב , 1911 מלחמת העולם הראשונה , כיבוש חבש , מלחמת האזרחים בספרד ;( יהודים שנפצעו בהשתתפותם במאבקי הכנופיות הפאשיסטיות , או שלקחו חלק בהתק...  אל הספר