אין חנה ארנדט מציינת בספרה , מהי הדרך האחרת שיכלו המנהיגים היהודים לבור להם . בראיון עמה אחרי הדפסת הספר 69 ז העלתה דעתה זו : 'המנ היגים היהודים יכלו לומר לקהילותיהם ו "פורענות איומה באה עלינו . אין עוד ביכולתנו לעזור לכם . אנו יכולים רק להיות שותפים בגורלכם" . ' משנשאלה , אם הכרזה כזו לא היתד , מביאה לידי אנארכיה , ענתה : 'כן ! ומוטב כך — מספר הנאצים היה מאות אלפים בעוד שמיליוני יהודים היו יורדים למחתרת / דיבורים אלה מניחים , שבאירופה של היטלר , היהודים עלו במספרם על הנאצים פי עשרה , ושאפשר היה שמיליונים יהודים יירדו למחתרת ; שלא היה הבדל באיכות בין הנאצים עם מכונת המלחמה האדירה ביותר בעולם , והיהודים האזרחיים , ושהנאצים יהיו חסרי אונים נוכח מחתרת זו . אין ארנדט מגידה לנו , היכן אפשר היה למצוא באירופה אוכלוסיות מקומיות שיסכימו להסתיר מיליוני יהודים מתוך סכנת עונש חמור —מוות באירופה המזר חית , ומאסר או קנס , או 'אמצעי ביטחון' ( כלומר , כליאה במחנה ריכוז ) במערב אירופה 0 ז כלום לא היו מלשינים באירופה ? כלום לא שקלה המחתרת הדנית אפשרות הסתרת היהודים , אלא שדחתה אותה מיד כמסוכנת ביותר ,...
אל הספר