הזדמנות לחיזוק המגמה לרתום את התפוצה הצפון אפריקנית למפעל הציוני מצאו פרידמן ואחרים בראשית , 1947 כאשר במסגרת מפעל ההעפלה הוחלט לנסות לשגר כמה אוניות מעפילים גם מצפון אפריקה . היתה זו הפעם הראשונה מאז התעוררה האוריינטציה המזרחית בהנהלת הסוכנות , שניתן אישור לניסיון לארגן עלייה גדולה מצפון אפריקה . מרכז הרשת הציונית שארגנה את העלייה היה באלג'יריה , ליד הבירה אלג'יר . הוא היה בשליטה מלאה של נציגי היישוב , וראש מבצע ההעפלה היה יאני אבידוב , איש מפא"י ושליח ותיק לארצות האסלאם . פרידמן , שנשלח אז שוב לאזור , התגייס גם הוא בכל מאודו למשימת העלייה . פעילי השטח גויסו מקרב המתמערבים הציונים הצעירים , בעיקר התוניסאים , אך היו בהם גם כמה מרוקנים . אחד עשר מדריכים , שבעה מתוניסיה , שניים ממרוקו ואחד מאלג'יריה הוכשרו בקורס לעבודת ההעפלה וההגנה . שני המרוקנים היו סאם אביטבול ואלי מויאל , חניכי שרל נטר . אחרי הקורס הקצר נשלחו לגייס מועמדים להעפלה ולהביאם למחנה שליד אלג'יר . אין לנו ידיעות רבות על האופן המדויק שבו נעשה הגיוס , אך מסתבר שאנשי רשת ההעפלה יצאו לקהילות שונות , יצרו שם קשר עם אישים מקומיים...
אל הספר