דומה שאין כמו עיון בשורשי מינויו של ז'אק דהאן למזכ"ל מקימ"ר כדי להמחיש את היקף הנטייה למגמות בדלניות חדשות בקרב המתמערבים היהודים בראשית התקופה הנידונה . הכל התרגלו לראות בדהאן בן חסותם של הצרפתים ובעל ברית של העילית היהודית הצרפתית . סיפור מינויו למזכ"ל הגוף הארצי של יהודי מרוקו חושף פן אחר של זהותו ופותח פתח חדש להבנת אופיו של ציבור המתמערבים היהודים במרוקו . את פרשת ייסודה של מקימ"ר יש להבין , כאמור , על רקע חולשתה של צרפת שנחשפה במלחמת העולם השנייה . הקונפליקט בין השלטון האירופי הזר לאוכלוסייה הילידה לא יכול היה לצבור תנופה כל עוד הצטיירה צרפת כמעצמה חזקה ; אך כאשר התבררה חולשתה במהלך המלחמה התעוררה ביתר שאת ההתנגדות לשלטונה , התנועה הלאומית המרוקנית התחזקה והגבירה את פעילותה , והחל התהליך שהסתיים בשנת 1956 במתן העצמאות . הדחף של האוכלוסיות הילידות לביטוי עצמי ולשחרור הקיף גם את המיעוט היהודי , והוא אולי ההיבט החשוב ביותר של הקמת מקימ"ר . בתחילה , במרס , 1947 הוא הוקם כגוף חסר מעמד לגאלי , ולמעשה באופן ספונטני , באקט שלא נעדר סימני התרסה מצד נשיאי הקהילות היהודיות בעלות המעמר העיר...
אל הספר