כנגד רעיונות אלו מוצאים אנו רעיונות אחרים , הסותרים או מגבילים את המגמה הריאליסטית . הסייג החשוב ביותר מבחינה עקרונית הוא לגבי ההקבלה שבין כוחות הרע לבין הספירות האלוהיות . שתי המערכות דומות בתבניתן בלבד , אבל אינן שוו ת במעלה מבחינת מקורן והתהוותן . סיטרא אחרא אינו קיים כישות קדומה ובלתי תלויה באלוהות , ואף לא נתהווה כאצילות ישירה מאין סוף , אלא מקורו בשלב מסוים של עולם האצילות , כפי שיתברר בפרק הבא . פירושו של דבר , שמציאות הרע היא הוויה משנית , שהסתעפה מהוויית הטוב , מעין צל קלוש של האצילות הקדושה . דמיונו של סיטרא אחרא לספירות הוא כדמיון הקוף לבני אדם . 8 תפיסת הרע כהוויה משנית , הטפלה לאלוהות מבחינת שורשו והתהוותו , היא הדעה ; rrrrn בעניין זה הן בס' הזוהר והן במקורותיו הקבליים , כלומר כאן לפנינו קו הגבול , שהמקובלים הגנ 1 סטיקאים הציבו לעצמם לסיוג המגמה הריאליסטית שלהם . אך ביחס לטיב הרע וקיומו לאחר התהוותו מוצאים אנו בס' הזוהר דעות מנוגדות , שאינן עולות בד בבד . לפי המגמה הדואליסטית , שתיארנוה בפרק הקודם , התבצר הרע בתחום מיוחד והתגבש ככוח עצמאי , המתקומם נגד האלוהות , שהיא מ...
אל הספר