הספירה האחרונה מהווה דמות מיוחדת במערכת הספירות , דמות הנקבה הסבילה , הקולטת ומעבירה את השפע היורד מכוחות הזכר הפעילים . תיאור טיבה ויחסיה באספקלריות שונות תופס מקום מרכזי בס' הזוהר , והיא נשקפת ברבבות פנים מבעד לשלל צעיפים מגוונים של הסימבוליקה הקבלית . « תכעתד , המיוחדת היא , שאין לה אור משלה ואין בה גוון מסוים , אך דווקא משום כך היא משמשת ראי לכל האורות והגוונים . נימי הגוונים ושברירי הזוהר וצלליהם מרצדים וחולפים בה ללא הרף , ובזרם התמורות התכופות היא מצטיירת כתמונה רבת דיוקנאות של עולם האלוהות . אמנם גם בראיית שאר הספירות מצוי גיוון עשיר של סמלים המשקפים אותן , אך ריבוי הפנים שבהן הוא בעיקרו גילוי בחינות וצדדים שונים תוך התבוננות מיסטית במהותן הקבועה והאחידה . לא כן הדבר בספירה האחרונה , שהשינויים והתמורות חלים בעצם מהותה ומעמדה . סמלים רבים מציינים במיוחד את אי היציבות הטבועה במהותה . היא נקראת שושנה , 'שמשתנית מגוון לגוון ומשנה את גווניה' ' ) חבצלת ושושנה , ( ' כי לפני הזיווג , 'היא ירוקה כחבצלת , שהעלים שלה ירוקים , ' ואחרי הזיווג היא 'אדומה בגוונים לבנים' ( שם . ( בניגוד לתפארת...
אל הספר