פרק שמונה-עשר: הציונות הדתית - משנותיהם של הרב יצחק יעקב ריינס והרב אברהם יצחק הכהן קוק

כתנועת רנסנס לאומית מודרנית הגדירה הציונות את העם היהודי כעם טבעי שזהותו הלאומית מעוגנת ברצף מקורות תרבותו התורנית , אלו שבכתב ואלו שבעל פה לאורך הדורות . תנועת רנסנס היא תנועת השיבה של עם בעל עבר היסטורי אל מקורות התרבות המכוננים שעיצבו את זהותו כדי לפתח מהם רובד נוסף של תרבות עצמית מחודשת , תואמת את צרכיו ואת אתגריו מול תמורות כוללות שחלו בציביליזציה שלו ובציביליזציות השכנות לו . כאלה היו כל התנועות הלאומיות המודרניות שהעם היהודי הגולה נאלץ להסתגל אליהן . הן תבעו בשביל עמי אירופה , שזהותם הלאומית דוכאה בימי הביניים על ידי האימפריה הרומית והכנסייה הקתולית , את זכותם הטבעית להשתחרר מעול הכובשים , לשוב לעצמיותם , לפתח את הציביליזציות שלהם על פי דרכם , לחדש את תרבויותיהם לפי רוחם ולהקים מדינה לאומית שתבטיח את עצמאותם ואת חרותם . למרות היותו עם גולה , ואולי דווקא בגלל כך , הייתה תודעת ההיבדלות של העם היהודי כלאום מיוחד ברורה לו ולעמים שבתוכם ישב גם בימי הביניים . הסיבה להבדל זה בין העם היהודי לעמים שבתוכם ישב גלומה בדתו : שלא כמו הדתות הנוצרית והמוסלמית , הטוענות לאוניברסליות על לאומית , ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד