" מושב העובדים" הוא הדגם השלישי של ההתיישבות השיתופית . הוא שונה מהותית מן ה"קבוצה" ו"הקיבוץ" בכך שהוא מגביל את השיתופיות , מאזן ומחזק אותה על ידי קיום המעמד העצמאי של היחיד ושל המשפחה הפרטית ומשלב את היוזמה הפרטית בתוך המסגרת של הקולקטיב השיתופי . דרך הביצוע היא חלוקת אדמת הלאום המוקצית לחבורה המייסדת לחלקים שווים שעליהם מקימה כל משפחה את ביתה , ובמקביל חלוקת המשק החקלאי המעורב מתוכננת לחבורה המייסדת לפי אותו עיקרון , באופן שכל משפחה מקימה , מקיימת ומפתחת את משקה בעבודתה ומנהלת בביתה את אורח החיים הרגיל והמלא של משפחה עובדת . אולם כל המשקים מתפקדים כמערכת שיתופית אחת על בסיס התכנון הכולל , האמור לקיים את היישוב כיחידה אוטרכית , ועל בסיס של מחויבות לעזרה הדדית בתנאי צדק שוויוני , עבודה עצמית , שיווק משותף של התוצרת וחלוקת ההכנסות לכל משפחה על פי מידת תוצרתה , קנייה משותפת של המצרכים הנחוצים לקיום המשפחות והמשקים ושיווקה למשפחות באמצעות " צרכנייה" קואופרטיבית , אגב גביית חלקו של המושב כיחידה שיתופית כדי לקיים את השירותים המשותפים ( השיווק והקנייה , בית הספר , המרפאה , פעולות התרבות והני...
אל הספר