בפתח הספרות היוונית , שהיא ראשית הספרות האירופית , עומד האפוס * ודאי שקדם לו השיר הלירי , העממי , שהרי אץ אט יכולים לתאר לעצמנו את האדם ללא צעקת כאב או קריאת-גיל המתלבשות בביטוי פיוטי אינסטינקטיבי , וכן ודאי , שקדם לו סיפור-אגדה על אל , על מקום קדוש , על מעשה נס , אבל כל זה שייך ליצירה העממית , לספרות שבעל פה , ואבד בנבכי הדורות הקדומים , או נבלע ביצירה האמנותית . התגלותה הראשונה של הספרות היוונית הגדולה היא אפוא האפוס . ולא רק את ראשונותו של האפוס יש לציין , אלא גם את דבר הופעתו שלם ומוגמר בתכונותיו האמנותיות , בניבו , בסגנונו , במקצביו , באמצעיו ובסגולותיו הפיוטיים . כאתיני מראשו של זורם הוא מופיע מתוקן ומשוכלל ומהודר בכל הדר , ולא ניכרו בו סימני גידול והתפתחות . במרחקי הימים אבדו ונמחו עקבות הגילויים והגלגולים , שוודאי עברו עליו בדרך היווצרותו והשתלשלותו ושקדמו ל'גמר היצירה / העומדת לפנינו ומקסימה אותנו בפארה ובריאותה . אולם האפוס היווני שני פנים לו מראשיתו , פנים שונים זה נסה מבחינת מחוז מוצאו , מהותו , תוכנו , היקפו והרוח הכללית המפעמת אותו -,וייאמר כבר מהתחלה-גם מבחינת הערך הספ...
אל הספר