( ח"ג ny ע"ב —עו ע"א ) רבי אבא היה מהלך לקפוטקיא והיה עמו רבי יוסי . עד שהיו מהלכים ראו אדם אחד , שהיה בא ורושם בפניו . אמר רבי אבא י נסור מדרך זו , שהרי סנט של זה מעידים עליו , שעבר על עריות שבתורה ; משום כך נרשם בפניו . אמר לו רבי יוסי ו אם רושם זה היה לו כשהיה ילד , מה עריות נמצאות בו ? אמר לו ? אני רואה בפניו , שמעידים הם על עריות שבתורה . קרא לו רבי אבא . אמר לו י אמור דבר , רושם זה שבפניך מה הוא ז אמר להם : בבקשה מכם , אל תענשו יותר אותו אדם , שחטאיו כבר גרמו אמר רבי אבא : מהו י אמר לו : יום אחד היינו מהלכים בדרך , אני ואחותי . שהינו באכסניה אחת והייתי שתוי יין , וכל אותו לילה אחזתי באחותי . בבוקר קמנו , ובעל האכסניה התקוטט עם איש אחד . נכנסתי ביניהם וקשרוני , זה מצד זה וזה מצד זה , ורושם זה נכנס לבית המוח , וניצלתי על ידי רופא אחד , הנמצא בינינו . אמר לו : מי הוא הרופא 7 אמר לו : רבי שמלאי הוא . שחושב לחטוא - אפילו אם עולים עוד בלבו הרהורי עבירה . מסול ק ממנו - אינו נענש . ניכרים כולם וכוי - הכוהן מבחין וקובע מינם לפי מידת הנטייה לתטא . ורושם - סימן של פצע . נרשם בפניו - מן השמי...
אל הספר